גז"ד ע"פ הסדר טיעון להורג אחותו באקדח (אותו החזיק שלא כדין) במעשה פזיז

1 .         האשמות והסדר הטיעון:

            כתב האישום המקורי, שהוגש על הנאשם בתיק זה, ייחס לנאשם ארבע עבירות בניהם עבירות רצח בניגוד לסעיף 300 (א) (ג) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977.

            לאחר שנשמעו מרבית ראיות התביעה, הודיעו הצדדים על הסדר טיעון לפיו חזר בו הנאשם מכפירתו, הוגש כתב אישום מתוקן שעל פיו הוחלפה עבירת הרצח שיוחסה לנאשם, על פי כתב האישום המקורי, בעבירת הריגה, עבירה על  סעיף 298 לחוק העונשין הנאשם חזר בו מכפירתו והודה בכל עובדות כתב האישום המתוקן ובכל המיוחס לו על פיו, ועל יסוד הודאתו זו, הורשע הנאשם בעבירות של: הריגה בניגוד לסעיף 298 לחוק העונשין, החזקת נשק שלא כדין, עבירה על סעיף 144 (א) רישא בצירוף סעיף 144 (ג) (3) לחוק העונשין, נשיאת נשק, עבירה בניגוד לסעיף 144 (ב) רישא בצירוף סעיף 144 (ג) (3) לחוק העונשין ובשיבוש מהלכי משפט, עבירה לפי סעיף 244 לחוק העונשין.

            באשר לעונש הסכימו הצדדים, עפ"י הסדר הטיעון, לעתור לעונש של חמש וחצי שנות מאסר לריצוי בפועל וכן מאסר מותנה.

2.          עובדות המקרה :

עובדות המקרה כפי שאלה פורטו בכתב האישום, היו כדלהלן : 

(א)       במהלך שלוש השנים האחרונות החזיק הנאשם שלא כדין, אקדח מסוג קומודר, עם מחסנית וכדורים (להלן: "האקדח" ) ללא שהיה לו רישיון להחזקת נשק.

(ב)       במחצית הראשונה של שנת 2008, בתאריך שאינו ידוע למאשימה, ירה הנאשם באקדח בשדה הנמצא בסמוך לביתו אשר בכפר מסר.

(ג)        ביום 9.9.08 בסמוך לשעה 10.30 בבוקר הגיע הנאשם לבית אחותו, פסאיל שיבלי (להלן: "האחות") שהינה אישה נשואה ואם לשלושה ילדים, אשר התגוררה בכפר שיבלי. האחות שהתה אותה עת לבדה בבית.

(ד)       במהלך שהותו של הנאשם בבית האחות, לקח הנאשם את האקדח לידיו, בעודו סובר כי אין כדורים במחסנית, דרך הנאשם את האקדח, הכניס שלא בידיעתו כדור לבית הבליעה, התקרב לאחות הצמיד את קנה האקדח למצחה, ולחץ על המשבת וההדק, כדור שנורה בעקבות כך חדר לראשה של האחות אשר הוטלה לאחור על הספה עליה ישבה כשפצע פעור בראשה.

בעקבות מעבר הקליע דרך הראש, נגרם נזק חמור למוחה של האחות דבר שגרם למותה.

(ה)       הנאשם נבהל, כשהבין שגרם למות אחותו. הוא נטל עימו את האקדח כשבתוכו תקוע תרמיל של הכדור שנורה, הותיר את האחות במצב זה, יצא מהבית ונעל אותו אחריו.

הנאשם נסע ממקום האירוע, יצא את כפר שיבלי וזמן מה לאחר מכן החביא את האקדח במקום מסתור, מתחת לסלע בשטח הסמוך לצומת דבוריה.

(ו)        זמן מה לאחר מכן הגיע הנאשם לבית האחות. באותה עת כבר היו במקום אנשי משטרה. הנאשם יצר מצג לפיו אינו יודע דבר, פתח לבקשת אנשי המשטרה את דלת ביתה של האחות, הציג עצמו מופתע ואף סיפר בגירסתו הראשונה שלא ראה את אחותו משעות הבוקר המוקדמות.

(ז)        במהלך חקירת הנאשם במשטרה, בשלב בו הודה בגרימת מותה של אחותו, הטעה הנאשם את השוטרים, בכך שטען כי השליך את האקדח בשטח הנמצא בכניסה לכפר שיבלי.

3 .         טענות הצדדים :

            בפתח טיעוניה לעונש, ציינה באת כוח המאשימה כי במהלך החקירה, התלבטה התביעה בשאלה האם מדובר בתאונה מצערת או ברצח בכוונת תחילה.

            בסופו של יום הוגש כתב אישום שייחס לנאשם עבירת רצח, אולם במהלך שמיעת הראיות בתיק השתכנעה התביעה כי אכן מדובר בירי לא מכוון וכי הנאשם לחץ על הדק האקדח בסוברו שבאקדח אין כדורים ומשנורתה היריה שגרמה למותה של האחות, הגיב הנאשם בשרשרת של פעולות שגויות אשר העלו את החשד שגירסתו אינה גירסת אמת.

            ב"כ המאשימה המשיכה וציינה כי כיום ולאחר תיקון כתב האישום, התביעה יכולה לומר כי עובדות כתב האישום המתוקן משקפות את עובדות האירוע וכי הנאשם פעל בקלות דעת ובפזיזות ולא מתוך אדישות לתוצאה.